הליך פשיטת רגל

הליך פשיטת רגלהליך פשיטת רגל הוא הליך משפטי מהתחום המסחרי שרלבנטי לאדם או גוף מסחרי (חברה) שנקלע לחובות וקשיים כלכליים ללא סיכוי להחזיר את החובות האלו או לצאת מהקשיים.

הליך פשיטת רגל נועד לשרת את האינטרסים הן של החייב והן של הנושים שלהם חייבים את הכספים, בניגוד למקובל לחשוב לגבי פשיטת רגל שהמשמעות העיקרית שלה היא אובדן החזרי החוב עבור הנושים. להליך משפטי זה יש יתרונות וחסרונות עבור כל הצדדים המעורבים ולכן מדובר על הליך מוסדר וקבוע בחוק.

הליך פשיטת רגל מלא יוביל בדרך כלל לקבלת הפטר – פטור מהחזר החובות עבור החייב פושט הרגל,זאת לאחר תהליך ראשוני של כינוס נכסים – ריכוז נכסי החייב ומכירתם על מנת לנסות להחזיר כמה שניתן מהחובות לנושים השונים.

חשוב לציין כי הליך פשיטת רגל הוא לרוב נגד אדם פרטי, בעיקר בגלל שנגד חברות מסחריות אפשר לבחור בהליך של פירוק אם זו לא עומדת בהתחייבויותיה ולא יכולה לעמוד בהן גם לאחר הליך הקפאת הליכים.

מדוע קיים הליך פשיטת רגל

על פניו ניתן לשאול מדוע צריך הליך שכזה, הרי אדם שנקלע לחובות צריך להחזירם בכל אמצעי שהוא – אך המציאות מורכבת יותר וזה לא יהיה מוסרי לדרוש את החזר החובות בכל מצב מאדם שאכן אינו יכול להחזירם. הליך פשיטת רגל נועד לאפשר לחייב שאכן אין לו את היכולת להחזיר או חובותיו להתחיל דרך חדשה, עסקית ופרטית, בלי שהנושים והמדינה ינגסו בכל הכנסה עתידית שלו, כמו כן, הליך פשיטת רגל נועד גם לתהליך החזרת החובות לנושים בצורה של כינוס נכסים וחלוקת החזרי החוב בין הנושים לפי סדר עדיפות כלשהו.

לפני שמכריזים על פשיטת רגל מומלץ לבדוק אופציות אחרות אשר יותירו את העסק קיים, כגון סיוע בתשלום חובות, פנייה לקבלת סיוע או הלוואה ללא ריבית וכן הלאה.

הגוף הממונה מטעם המדינה על הליך פשיטת רגל

משרד המשפטים הוא הגוף הממונה על הליכי פשיטות רגל, ההליך מוסדר בחוק פשיטת הרגל משנת 1980. הגוף שאחראי על ההליך ועל ייצוג האינטרס הציבורי בו הוא הכונס הרשמי שפועל תחת האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים. במסגרת הליך פשיטת רגל הכונס הרשמי הוא הנאמן של פושטי הרגל ומפקח על כל התהליך לאחר מינוי נאמן חיצוני אחר על ידי בית משפט.

שלבי הליך פשיטת רגל בישראל

צו כינוס נכסים

חלק מחייב מכל הליך פשיטת רגל, כי באופן הגיוני לפני ביטול החובות ניתן לדרוש מהחייב למכור רכוש ונכסים על מנת לעמוד בהתחייבויותיו כלפי גורמים אחרים. צו כינוס הנכסים שניתן על יד בית משפט מחוזי גורם לעצירת כל הליך משפטי אחר נגד החייב שנכנס למסגרת הליך פשיטת רגל וגם אוסר עליו לבצע פעילות כלכלית-מסחרית נוספת על מנת שלא יצבור עוד חובות. בנוסף, החייב צריך לשלם בכל חודש אחוז מסוים מסך חובותיו לכונס הרשמי ומוטל עליו צו יציאה מהארץ.

הליך כינוס הנכסים

השלב השני במסגרת הליך פשיטת רגל הוא כינוס הנכסים עצמו, הכונס הרשמי מוצא את כל נכסיו הרלבנטיים של החייב ומוכר אותם או מעביר אותם לנושים על פי סדר עדיפות שנקבע מראש.

פשיטת רגל – צו הפטר

לאחר שהליך הכינוס הסתיים ולא נותרו נכסים למימוש למטרת החזר חובות החייב, בית המשפט מספק ברוב המקרים לחייב צו הפטר שמבטל למעשה את כל חובותיו ומאפשר לו להמשיך בחייו ובפעילות עסקית חדשה.

במסגרת הליך פשיטת רגל ניתן לדרוש מהחייב לשלם לפחות שליש מחובותיו, אך כיום נוהג זה אינו נפוץ ובתי המשפט מסיימים הליך פשיטת רגל בצו הפטר במהירות גדולה יותר וללא דרישה לתשלום שליש מהחובות – אם החייב נקלע למצב בתום לב אמיתי.